<h1>סמ"ג לאוין סימן ש'</h1>
<h2>דף סד:</h2>
שלא יכנס במקדש ולא יורה בתורה שתוי יין שנאמר (ויקרא י' ט') יין ושכר אל תשת וגו' ולהורות את בני ישראל (רמב"ם ל"ת ע"ג), ותניא בתורת כהנים (שמיני פרשתא א' כל העניין) ומביאה בפרק אמרו לו (כריתות י"ג ב') (ו)יין ושכר אל תשת יכול אפילו כל שהו יכול מגתו תלמוד לומר שכר לא אמרתי אלא הראוי [נ"א שיעור] לשכר וכמה כדי לשכר רביעית יין בן ארבעים יום, רבי יהודה אומר יין אל תשת אין לי אלא יין מניין לרבות (כל) [שאר] המשכרין תלמוד לומר ושכר אם כן למה נאמר יין לומר לך על היין במיתה ועל שאר המשכרין באזהרה, רבי אל[י]עזר אומר יין ושכר אל תשת אל תשתהו כדרך שכרותו הא אם הפסיק בו או נתן לתוכו מים כל שהו פטור, ובפרק בתרא דיומא (ע"ו א') ובנזיר פרק קמא (ד' א') ובכמה מקומות אומר אכל דבילה קעילית ושתה דבש וחלב ונכנס למקדש חייב ומעמידה כרבי יהודה, ופוסק רב בפרק אמרו לו (כריתות י"ג ב') כרבי אל[י]עזר, ודווקא ברביעית אבל ביתר מרביעית אפילו נתן מים חייב, אתה ובניך אתך מה אתך כשר אף בניך הכשרים יצאו חללים ובעלי מומין אין לי אלא בביאה מניין אף ביציאה תלמוד לומר אתה ובניך, פירוש אפילו אחד מהן יוצא, מניין לעשות המזבח כאהל מועד תלמוד לומר אתה ובניך פירוש בדבר שאתה ובניך חלוקין משאר ישראל (ע"פ יראים סי' ר"צ ע"ש ובתעפ"ר), רבי אומר נאמר כאן בבאכם אל אהל מועד ונאמר בקדוש ידים ורגלים בבואם אל אהל מועד מה להלן עשה גישת מזבח כביאת אהל מועד ועשה בו יציאה כביאה אף כאן כן, ולהבדיל כדי (שיבדיל) [שתבדיל] בין עבודה קדושה למחוללת הא למדת שאם עבד פסל (ע"פ פירוש רש"י עה"ת) ולהורות לימד ששיכור אסור (להורות) [בהוראה], יכול יהא חייב מיתה תלמוד לומר אתה ובניך אתך ולא תמותו כהנים בעבודתם במיתה ואין חכמים בהוראתן במיתה (פירוש רש"י עה"ת). עוד תניא שם (בתו"כ) חוקת עולם לרבות יציקות ובלילות תנופות והגשות והקמיצות וההקטרות והמליקות והקבל(נ)ות וההזאות, אמרינן בעירובין פרק הדר (ס"ד ב') שתה כדי רביעית בלבד ואף לא היה בו מים כל שהו אם ישן מעט או הלך כדי מיל מפיג את היין, אבל שתה יתר מרביעית כל שכן שדרך (הרגל) [ברגל] (טורחתו) [טורדתו] ושינה משכרתו אבל (רוכב) [רכוב] לא.
